ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים רי״ג:א׳

1 ס"א על כו'. פי' הרא"ש שם דבין בלישנא קמא בין בלישנא בתרא ר"י לא פליג ארב אלא ביין אבל בשאר דברים מודה לרב ופ' כלישנא קמא דבדרבנן אזלינן בתר המיקל וכ"מ בעובדא דב"ק ל"ט א' והלכה כר"י וז"ל חוץ כו':

2 אם היו כו'. עתוס' מ"ה א' ד"ה אם כו' ובחולין ק"ו ד"ה וש"מ כו' והוא משום דאין זימון לפירות כמ"ש בפ"ח דחולין ואפ"ה בעובדא דב"ק נתן רשות כו' וכן בשאר ברכות כמ"ש בפ"ח בברכת המאור ושאר ברכות כמ"ש בהרבה מקומות:

3 ומיהו כו'. טור ס"ס קע"ד וכ"ה בתוס' דחולין סד"ה הנ"ל ובכ"מ שהא' כו'. ב"י ואין ראיה מתוס' דהם ס"ל דכל הפירות הן בכלל יין ור"י דפליג ביין ה"ה בפירות וכמ"ש תוס' שם ע"ש וכן בתוס' דברכות ל"ט א' ד"ה נתן כו' וכ"כ ב"י בעצמו והטעם דבעי ישיבה משום דמ"מ צריכין קביעות כמש"ש שאני אורחים כו' וערש"י שם ד"ה שאני כו' והא דאמר כו' אלא ישיבה כו':

4 דדוקא כו'. כנ"ל:

5 ולדידן כו'. תוס' מ"ב א' ד"ה הסיבו כו':

6 ולפ"ז כו'. ב"י:

7 והא כו'. חולין שם ועתוס' שם ד"ה הנ"ל:

8 וי"א כו'. שפסק כלישנא בתרא:

9 ולכן כו'. אבל תוס' כ' דאין אנו רגילין לקבוע כ"א על הפת ואפי' ביין לא ועתוס' הנ"ל בחולין ובברכות ל"ט א' ד"ה נתן ושם מ"ב א' ד"ה הסיבו וכו':